050-683-9259
פרויקט העצמה בשילוב פצועי צה"ל
תפריט בתמונות - לחץ על תמונת הגיבור כדי להגיע לכרטיס השלם עליו
.jpeg)
_edited.jpg)
.jpg)
.jpeg)
_edited.jpg)
.jpeg)
.jpeg)
_edited.jpg)
_edited.jpg)
_edited.jpg)
.jpeg)
להיות אחד מן הקהילה ולתרום לה ככל שאני יכול. להניף את דגל המדינה בשתי ידי עד שיכלו כוחותי.
המוטו של אביגדור:
תת אלוף, אביגדור יליד 1944, נשוי ואב לשלושה ילדים ומתגורר בתל אביב.
אביגדור קהלני שירת בחיל השריון. במלחמת ששת הימים נפצע קשה ועל לחימתו בקרב הוענק לו צל"ש, שמאוחר יותר הומר לעיטור המופת. נכווה ב -60 אחוז מגופו, אושפז כשנה בבית חולים וחזר לטנקים.
במלחמת יום הכיפורים פיקד על גדוד 77 ברמת הגולן. כוח הטנקים בפיקודו הצליח לכבוש מחדש את העמדות השולטות והשמיד מאות טנקים סוריים (כ-300 במספר). על חלקו בקרבות מכריעים אלה הוענק לו עיטור הגבורה.
שימש כחבר כנסת, מנהיג מפלגה והשר לביטחון פנים. כתב עד כה 6 ספרים וברשותו 15 שירים מולחנים
אביגדור קהלני
המוטו של דורון:
מאושר הוא לא זה שמקבל את כל מה שהוא רוצה, אלא זה שמרוצה מכל מה שהוא מקבל בהשלמה, בהערכה ובהוקרת תודה.
דורון יליד 1951, נשוי ואב לשלושה ילדים כשבנו בכורו, נועם-משה, משמש כיום כקצין מודיעין בקבע.
דורון שירת כקצין בחיל השריון.
עד לפציעתו במלחמת יום הכיפורים, נפצע דורון פעמיים במהלך פעילויות מבצעיות מעבר לקוי האויב. למרות פציעותיו בשני המקרים, הוא המשיך לפקד על הכח, תוך חתירה למגע עם האויב, עד להשלמת המשימה. בתום פשיטה ללבנון בפברואר 1972 הועלה דורון לדרגת סגן ע"י הרמטכ"ל. לאחר הניתוחים ותהליך שיקום ארוך, הוא חזר לפקד על יחידתו למרות פציעותיו וזכה בשתי הערכות לשבח בשני ימי קרב. הוא נפצע קשה (בפעם השלישית) במהלך מלחמת יום כיפור בקרב על ה-"חווה הסינית" והועלה לדרגת סרן על ידי מפקד חיל השריון, על התנהלותו במהלך המלחמה.
לאחר תקופת שיקום ארוכה בעקבות הפציעה במלחמה, חזר סרן דורון לוינסון לשרת בהתנדבות במילואים במשך 32 שנים נוספות לאחר שחרורו מקבע.
לאחר לימודי המשפטים באוניברסיטת ת"א, השלים את לימודי ה"מוסמך" באוניברסיטת מישיגן ואת לימודי הדוקטורט באוניברסיטת טורונטו, כשהוא משמש באותה תקופה גם כמנהל בית הספר היהודי בעיר.
דורון ב. לוינסון
המוטו של לירן:
לעשות מהלימון וממה שנגזר לימונדה כי בכל זאת הקרבת משהו בשביל המדינה שלך
יליד 1979, נשוי לאורלי ולהם שני ילדים, תושב בית דגן
התגייס לחטיבת הצנחנים ביולי 1999.
בשנת 2002 במהלך פעילות מבצעית כנגד הפרות סדר במחנה הפליטים קלנדיה, נזרקה עליו אבן גדולה שפגעה בעינו השמאלית.
הוא הצליח להחלץ בכוחות עצמו, תוך שהוא עדיין אוחז בנשקו והעין שלו שותתת דם.
לאחר טיפול ראשוני הועבר לבית החולים הדסה הר הצופים בירושלים, שם עבר מספר ניתוחים בעין.
בעקבות האירוע, לירן איבד את ראייתו בעין שמאל ועבר תקופת שיקום ארוכה להסתגל למצבו החדש.
כיום הוא פעיל מאוד במאבק כנגד ארגונים השוללים את קיומה של המדינה ואף עומד בראש פורום נכי צה"ל למען בטחון ישראל.
היה שותף במשלחת "איתם ולמענם" בניו יורק בשנת 2019
ובהרצאות נוספות בפני תלמידים בארץ
לירן ברוך
המוטו של ניב:
המזל הולך עם הנועזים
יליד 1985 תושב גינות שומרון.
התגייס לגדוד נחשון במרץ 2003.
הגדוד הוקם במטרה לסכל את הטרור ביהודה ושומרון תוך התמקצעות בלוחמה בשטח בנוי.
לאחר הכשרה ולחימה כלוחם יצא לקורס מפקדי כיתות ולאחר מכן חזר כמפקד כיתה באחת מהפלוגות המבצעיות.
במהלך היתקלויות ואירועים קשים איבד שלושה מחבריו לפלוגה אשר חירפו נפשם למען ישראל.
בספטמבר 2004 בזמן שפיקד על משימת פטרול בעיר קלקיליה זיהה דמות חשודה הרוכבת על אופניים. במהלך תפיסתו, הרוכב שהתברר כמחבל, הפעיל מטען שהיה צמוד לגופו ופגע קשות בניב בכל חלקי גופו.
בכך מנעו ניב והצוות שלו פיגוע קשה באחת מערי ישראל.
ניב פונה לבית החולים בלינסון ועבר תקופת שיקום ארוכה.
כיום, ניב הוא בעל תואר ראשון במשפטים ותואר ראשון בחינוך גופני.
מנהל פרוייקט שיקומי ללוחמים פצועים דרך עמותת אחים לחיים ועובד כמדריך כושר.
ניב קשת
המוטו של אורן:
עזור לאחרים כדי לעזור לעצמך - כל המציל נפש אחת, כאילו הציל עולם ומלואו.
יליד 1971 נשוי ואב ל-4 ילדים, תושב כפר סבא.
שירת כלוחם ומפקד בצוות ההקמה של יחידת המסתערבים של מג"ב, בשטח איו"ש.
השתתף בפעילות היומיומית הקשה נגד הטרור, בפעילות מעצרים, סיכולים וחיסולם של מחבלים עם דם על הידיים ומניעת פעולות טרור שתוכננו ובוצעו כנגד אזרחי ישראל וחיילי צה"ל. באוגוסט 1992 השתתף אורן בפעילות ללכידת מבוקשים בג'נין, כאשר ברגע האחרון מפקדו אלי אברם ז"ל תפס את מקומו בראש החוליה ונהרג לנגד עיניו של אורן. רצף המראות הקשים והחוויות שספג אורן במהלך שירותו הביא לידי כך שהוא סובל מהלם קרב מתמשך, שהוכר רק 16 שנה לאחר שירותו הצבאי.
כיום אורן מוכר כנכה צה"ל הסובל מ- PTSD, אך הוא לא נותן לנכות להכניע אותו.
הוא איש עסקים מצליח ומקיים חיי משפחה מלאים.
מעביר הרצאות מורשת קרב ומוטיבציה בפני בני נוער לפני גיוס.
אורן חיבר את הספר Powder Keg המתאר את סיפורו האישי והמטלטל, בנושא הפוסט טראומה ודרכי ההתמודדות עימה.
עומד בראש עמותת Trouma For Goodהמסייעת לנפגעי הלם קרב.
אורן אור ביטון
המוטו של רועי:
תהיה מאושר ממה שיש. ואל תשכח, החיים קצרים מכדי לכעוס!
יליד 1985, נשוי לשרית ולהם 3 ילדים, תושב אלקנה שבשומרון. שירת בחיל השריון.
במהלך מלחמת לבנון השניה בקרב בוואדי סאלוקי נפצע קשה מטיל נגד טנקים בכל חלקי גופו.
שברים בעמוד השדרה, בצלעות ובכתפיים. כוויות בפנים, בידיים וברגליים וקרעים בריאה.
היה חודש מונשם ומורדם במחלקת טיפול נמרץ ולאחר מכן שיקום נשימתי נוירולוגי ואשפוז יום.
שרית, שהיתה חברתו בזמן הפציעה, ליוותה אותו לאורך כל הדרך, שבסופה הם נישאו.
רועי כיום עורך דין מצליח העוסק בנזקי גוף ותורם מזמנו למען חינוך ילדי ישראל
רועי גרניצה
רב סרן (מיל.), שלומי יליד 1978, נשוי ואב ל-4 ילדים ומתגורר בכפר ורדים בצפון הארץ.
שלומי שירת בחטיבת הנח"ל. במלחמת לבנון השניה שימש כמ"פ מבצעית והוביל כח לוחמים שנכנס לבית בכפר חולא אשר היה מלא בתחמושת והמחבלים ארבו להם על מנת לפגוע בהם. הוא נפצע קשה בקרב יריות ומצא עצמו לבד עד שבאו לחלצו. לאחר ניתוח להוצאת הקליעים מהרגל והאגן ותקופת שיקום ארוכה של כשנה וחצי החל את חזרתו לפעילות גופנית מלאה הכוללת ריצה.
אחרי יותר מ-17 שנות שירות צבאי, שלומי פרש מצה"ל, ומשמש כיום כמפקח בחברת בניה גדולה בארץ.
המוטו של שלומי:
כשהמציאות נהיית קשה, מצא מישהו לעזור לו.
שלומי ביצ'ה
עמית יליד 1984, מתגורר בתל אביב.
עמית שירת בחיל השריון ונפצע קשה במלחמת לבנון השניה. עמית סבל מחור בריאה, שאיפת עשן, כוויות בפנים, בעיניים ובצוואר, ומרסיסים בידיים.
חזר לשירות לאחר 3 חודשי שיקום. יצא לקורס קציני שריון, אותו סיים כשהיה כבר בקבע. מילא תפקידי הדרכה שנה והיה מ"מ במילואים 5 שנים. עמית כיום עמית הוא רב-סרן במילואים ומשמש כמפקד צוות רחפנים.
עמית עובד בחברת אפל כמהנדס תוכנה. עמית הוא גם המייסד והמנכ"ל של קרבי טק, עמותה המסייעת לחיילים קרביים ישראלים להשתלב בתעשיית ההיי-טק המקומית.
המוטו של עמית:
מי שיש לו 'למה' שלמענו יחיה, יוכל לשאת כמעט כל 'איך (ניטשה)
עמית מעוז
המוטו של אופיר:
תפסיק להתלונן, קום ועשה משהו! לאחרים הרבה יותר קשה ממך.
רס"ן אופיר יליד 1985, נשוי+2 ומתגורר ברעננה.
אופיר שירת ביחידת הנדסה קרבית שעסקה בגילוי מנהרות החודרות מעזה לשטח ישראל. במבצע "צוק איתן" נורה טיל לעבר הכוח שלו, 11 אנשי מילואים נפצעו, והוא ביניהם.
הוא פונה לבית החולים סורוקה, ואושפז לאחר מכן באיכילוב. אופיר נפצע ברגל ימין ובזרוע שמאל מרסיסים וכן בראשו ובאוזניו ועבר שיקום בבית החולים תל השומר.
אופיר עובד כיום כסמנכ"ל דיירים באחת מחברות הבנייה הגדולות בישראל.
אופיר אנידג'אר
נועם יליד 1988 ומתגורר ברמת גן. שירת ביחידת העילית דובדבן.
בעת שהיה בקורס מפי"ם המשלב בתוכו תואר אקדמאי, הצטרף מרצונו ללחימה במבצע "צוק איתן".
במהלך קרב ארוך וקשה של מספר שעות שבו הצליחו למנוע הפעלת מנהרה, נפצע נועם באורח קשה ועבר שיקום ארוך שכלל מספר רב של ניתוחים.
נועם חזר לשירות ב -2017 לתפקידי מטה.
המוטו של נועם:
הרבה יותר קל לסחוב אלונקה, הכי קשה להיות עליה.
נועם דדון
דניאל יליד 1988, נשוי ומתגורר באלקנה.
דניאל שירת ביחידת העילית אגוז. במהלך פעילות בשכונת סג'עיה בעזה במבצע "צוק איתן" נפצע בידו מפיצוץ. עבר שיקום של מספר חודשים בתל השומר. לאחר השיק ום החל לימודים בהנדסת בניין באוניברסיטה. כעת בתהליכים לחזור לשירות מילואים ליחידת חילוץ והצלה ארצית
המוטו של דניאל:
יותר מעשים פחות דיבורים
דניאל פרידמן
המוטו של סיוון:
אם אתה לא אחרון, תמיד יש מישהו מאחורה שאתה יכול לעזור לו.
סיוון יליד 1992, ומתגורר בניו יורק/אבן יהודה.
סיוון גדל בקיבוץ לוטם בצפון הארץ יחד עם שלושת אחיו. הוא עשה שנה של שירות קהילתי מרצון לפני הצבא יחד עם "נוער בסיכון", ולאחריה התגייס ליחידת העילית "מגלן", והיה חלק מ"צוות עפרון", אשר שלושה מחייליו נהרגו במהלך הלחימה במבצע צוק איתן.
צוותו של סיוון נתקל בקרבות עזים נגד מחבלים. באחד מהקרבות הללו רון נפצע קשה מרסיסים ממטען נפץ שהופעל ליד הבניין בו שהו הוא וחבריו.
סיוון עבר ניתוחים רבים במסגרת השיקום שלו ובמהלך אותה תקופה החליט שהוא רוצה לעסוק בחינוך והדרכה.
לאחר שהרגיש שכוחו ובריאותו הגופנית חוזרים אליו, החליט לנסוע לזמן מה. כיום הוא לומד תקשורת ויחסי ציבור בקווינס ועובד היום בעמותת Friends of Israeli Scouts ומסייע ליהודים צעירים לעשות עליה לארץ
סיוון רון
ראובן יליד 1972, נולד וגדל בבני ברק, נשוי ללילך ואב ל-5 בנים.
ראובן נפצע בשנת 2002 במהלך מבצע "חומת מגן" בג'נין.
ראובן הוא היחידי מתוך 14 חברי מחלקתו שנותר בחיים ממארב מתוכנן ליד אחד הבתים במחנה הפליטים ג'נין.
ראובן עבר תהליך שיקום ארוך, החליט לעזוב את מקצועו כמהנדס והחל לעסוק בספורט החתירה.
ראובן זכה במקום הראשון באליפות ישראל וייצג את ישראל במשחקים הפאראולימפים בלונדון, בייג'ין וריו. ראובן זכה במדליית כסף באליפות העולם ב- 2013 באנגליה.
ראובן משמש כמאמן מנטלי בתחום הספורט ומנהל נבחרת ישראל הפאראולימפית בחתירה.
המוטו של ראובן:
תעבוד קשה בשקט, ההצלחה כבר תעשה את הרעש.
ראובן מגנאג'י
איתי יליד 1985, נשוי לדניאלה ואב ל-2 ילדים – כרמל ובארי.
איתי גר ברמת הגולן ואוהב את המדינה והארץ, איתי הוא דור שמיני שנולד בירושלים.
איתי שירת ביחידה מובחרת, שמתמחה בסיור ואיסוף מודיעין עבור חיל השריון. איתי נפצע במארב במהלך מלחמת לבנון השנייה בשנת 2006.
כיום הוא עובד כאח וכפרמדיק, ממשיך לשרת בצה"ל כפרמדיק ביחידת החילוץ וההצלה האווירית, ולהתנדב כפרמדיק ביחידת חילוץ גולן תחת משטרת ישראל, מתוך כוונה להציל חיים ולהפוך את החיים לטובים יותר, ולתת מעצמו לאחרים.
המוטו של איתי:
התאמצו להשפיע ולהצדיק את קיומכם במעשיכם
איתי אברהם
המוטו של שחף:
מה שהכי חשוב הוא איך אתה מתנהג תחת אש (בזמנים קשים)
שחף, יליד 1988, ומתגורר בגן יבנה.
שירת ביחידה המיוחדת למלחמה בטרור, סיירת גולני, כצלף וחובש.
במהלך המבצע "עופרת יצוקה" , סמל הצוות, דביר עמנואלוף, נורה ונהרג מתוך מנהרת טרור, שחף נפצע כשניסה להציל את חייו של דביר.
שחף פונה לבית החולים סורוקה לצורך ניתוח גדול לשחזור זרועו, פציעה שהובילה לחמש שנים של ניתוחים ופעיות שיקום בבית החולים תל השומר.
כיום, ספורט הוא חלק עיקרי מחייו של שחף כולל MMA, טיפוס וסנובורד. שחף קיבל את תואר ה- L.LB ,M.B.A ותעודת ההסמכה לעריכת דין שלו, נכון לעכשיו שחף בתהליכי קבלה לאוניברסיטאות אמריקאיות לקבלת תואר שני.
שחף סגל
דרור, יליד 1985, גר בתל אביב.
דרור שירת כחייל חי"ר בגדוד נחשון, במסגרת יחידת כפיר.
דרור במרבית שירותו הצבאי שירת באזור העיר טול כרם.
דרור נפצע בשנת 2005 במהלך חופשת חנוכה, במחסום הגבול בדרום טול כרם, לאחר שעצר מחבל מתאבד שהיה בדרך להרוג כמה שיותר ישראלים במהלך קונצרט.
המחבל התפוצץ במחסום. המפקד אורי בינמו ז"ל נהרג ודרור נפצע קשה.
היום, דרור גר בתל אביב ועובד כמדריך בחדר כושר.
המוטו של דרור:
הפציעה שלי היא מתנה עבורי
דרור זיכרמן
המוטו של ירון:
בעולם מהיר מחפש בלמים כל הזמן, שמחות צריך לארגן צרות באות מעצמן
ירון סגן אלוף במילואים.
במהלך פעילות לניטרול מחבל, שחדר לישוב בבקעת הירדן ירון חטף צרור יריות שפגעו בכף רגלו. הוא נאלץ להתפנות לבית החולים ושם התבשר שהמחבל הצליח במזימתו לרצוח אם ובנה. הפגיעה הפיזית התגמדה לעומת הכאב הנפשי העצום שהיה לו בעקבות האירוע.
ירון שימש כסגן מפקד חטיבה, מפקד גדוד ומפקד בסיס הכשרת חי"ר של פיקוד דרום, האחראי על הכנת לוחמי ומפקדי צה"ל ללחימה ברצועת עזה ובמהלך מבצע "צוק איתן". למרות שנפצע בלחימה, ירון המשיך לשרת ושימש כקצין מבצעים מיוחד בפיקוד המרכז, האחראי על פעולות מסווגות שבוצעו על ידי יחידה מובחרת ברחבי יהודה ושומרון.
במהלך שירותו סייע בוסקילה לדובר צה"ל בסנגוריה קריטית של ישראל המיועדת לפקידי ממשל זרים, לרבות חברי קונגרס מארצות הברית, פרלמנטים אירופיים, אנשי אקדמיה בולטים וקצינים בכירים של צבאות בעלות ברית ברחבי העולם.
נשיא ישראל העניק ליחידה בפיקודו של בסקילה תעודת הערכה מיוחדת כהוקרה על מחויבותה המבצעית והישגיה יוצאי הדופן במלחמה בטרור.
ירון בוסקילה
המוטו של ליאור:
כל הזמן בתנועה, עם הפנים קדימה אל עבר הפסגה
נולד בשנת 1978 בבי"ח "הר-הצופים" בירושלים. גדל בשכונת רמת-אשכול בבית דתי לאומי. את 4 שנות התיכון למד בישיבה התיכונית "נתיב מאיר".
לאחר לימוד קצר בישיבת ההסדר בישוב "שדמות מחולה" בבקעת הירדן, הצטרף לסיירת צנחנים. הוכשר לתפקיד צלף, וסיים את המסלול עם שאר חבריו לצוות. מאז הפך "צוות ברדך" לכח פעיל בצוות הלוחמים של היחידה.
יצא למבצע "צמצום טווח" בעומק לבנון, במטרה לפגוע במחבלי חיזבאללה. זהו הרגע ששינה לו את החיים.
המפקדים שלו נהרגו וליאור נפצע ממטח יריות תוך שהוא מנסה לחלץ את גופת המפקד. הוא מוטס לביה"ח, עובר מספר ניתוחים, ולאחר מכן עובד קשה על מנת לשקם את היד ולהחזיר אותה לתפקוד עד כמה שניתן.
כחלק מהשיקום, החליט לחזור ללימוד תורה בישיבת ההסדר גוש עציון באלון שבות ובמקביל התנדב בהוסטל "בית אביב" לילדים אוטיסטים.
למד תואר ראשון בהנדסת תוכנה והחל לעבוד בחברת "סיסקו" כמפתח. כיום, הוא מוביל צוותי פיתוח
נשוי למיכל באושר גדול ויש להם 4 ילדים, בהם הוא משקיע את כל כולו.
ליאור אופיר
אליוסף, יליד 91, נשוי.
גדל בקיבוץ מגדל עוז ליד ירושלים. הוא שירת בגולני כמפקד מחלקה. במהלך מבצע צוק איתן, בעת שפיקד על חייליו, הוא התמודד עם רגע ששינה את כל חייו ואת חיי חייליו.
רימון שהתגלגל לרכב המשוריין שלהם סיכן את חייהם של חיילים רבים.
יוסף קפץ על הרימון וכך הציל את חייליו, אך הוא נפצע והובהל לבית החולים במצב קשה.
הוא עבר תהליך שיקום משמעותי.
כיום הוא סטודנט והוא לומד לתואר ראשון במשפטים וממשל
אליוסף מלכיאלי
אלעד נולד וגדל בראש העין. היה מפקד כתה בגבעתי ונפצע ביולי 2014 במהלך מבצע צוק איתן בעזה מכדור צלף בראשו. הוא הובהל לבית החולים במצב קשה, במהלך השיקום התמודד עם אתגרים רבים ובנוסף זיהום חמור גרם לסיבוכים נוספים.
אלעד איבד עין אך ממשיך מלא שמחה לחיות את חייו.
כיום אלעד גר בירושלים ולומד פסיכולוגיה באוניברסיטה העברית.
אלעד הורוביץ
רס"ן אליאור דור "דובצ'ק", יליד 1987, נשוי לוויקה +1 ומתגורר בקרית אתא.
אליאור שירת בחיל השריון ולחם במלחמת לבנון השנייה, מבצע עופרת יצוקה, מבצע חורף חם, מבצע צוק איתן ועוד.
אליאור נפצע מספר פעמים במהלך פעולות הלחימה הללו, אך הצליח להשתקם ולחזור לשירות מבצעי מלא.
אליאור קיבל שבחים על תפקודו במהלך מבצעים אלה.
המוטו של אליאור:
אתה פשוט לא יכול לנצח את האדם שלעולם לא מוותר
אליאור דור
יליד 1992, נולד בקרית חיים, סיים תיכון במגמת פיזיקה ומדעי המחשב.
בשנת 2010 התגייס לחטיבת גולני, לגדוד 51. המשיך בגדוד גם לאחר קורס מ"כים. ב-2012 יצא לקורס קצינים וחזר כקצין לגדוד 13, ופיקד על מחלקת הסיור של הגדוד.
במהלך מבצע צוק איתן, תפקיד הכוח בפיקודו היה להוביל את חטיבת גולני לשכונת סג'עייה, להשתלט על מבנה ולהכניס את הגדוד ללחימה. בתאריך 20.7.14 במהלך אחד הקרבות הקשים ביותר במבצע נפגע הנגמ"ש של המחלקה של אוהד. 7 חיילים נהרגן באירוע, אחד מהם הוא אורון שאול, ואוהד נפצע מירי החמאס ופונה לבית חולים.
אוהד עבר מספר ניתוחים ברגליו ותקופת החלמה ארוכה ואינטנסיבית שבסיומה החליט לחזור ולשרת בצה"ל. במקום לשמש בתפקיד לוחם, אוהד עבר הסבה לתחום החינוך ושירת כקצין בפנימייה הצבאית לפיקוד ומנהיגות בחיפה.
לאחר שנה בתפקיד אוהד החליט לפרוש מצה"ל, ללמוד משפטים ויחסים בינלאומיים במטרה לשרת במשרד החוץ כשגריר.
אוהד רויזבלאט
המוטו של אוהד:
ככל שאתה נותן יותר, אתה מקבל יותר
המוטו של אלעד:
הדבר הכי גדול בעולם זה לעשות טוב למישהו אחר (הרבי מפיאצסנא)
רס"ן במיל', אלעד מי-רב, יליד 1980, נשוי ואב ל-5 ילדים, תושב קדומים.
אלעד התגייס בשנת 2000, לסיירת גולני ושירת כקצין ביחידה.
אלעד לחם בחומת מגן ובמבצעים נוספים ביו"ש ועזה.
בשנת 2007, במהלך שירות מילואים , בתפקיד מ"פ, נפצע אלעד ברגל ימין תוך כדי מעצר של מחבל שזרק מטען חבלה יום קודם עליו.
לאחר סיום השירות, אלעד עבר ניתוח ושיקום ממושך והוא סובל עד היום מהפציעה.
כיום, אלעד מתעסק בתחום יזמות ושיווק נדל"ן בארץ, ומשרת כסמג"ד בחטיבת מילואים של יוצאי גולני, חטיבה -9.
אלעד מי-רב
המוטו של אמציה:
בין אם אתה מאמין שאתה יכול, ובין אם אתה מאמין שאתה לא יכול, אתה צודק. Just do it.
יליד 1993, התגייס לגדוד הסיור שבחטיבת הצנחנים בשנת 2013.
בשנת 2014, כחלק ממבצע צוק איתן, נשלח אמציה יחד עם הצוות שלו, צוות פז, לאתר ולפוצץ מנהרות התקפיות מתוך רצועת עזה שייועדו להבריח מחבלים אל תוך שטח ישראל לבצע פיגועים.
ביום ב-23 ביולי 2014, תוך כדי שהצוות של אמציה פועל כדי לאתר מנהרה, הופעל מטען רב עוצמה שפגע באמציה, יחד עם עוד כ-17 חיילים והרג את ארבעת חברי החולייה של אמציה. אמציה הוא יחידי ששרד מחוליית החוד של צוות פז.
לאחר שיקום, אמציה החל להעביר הרצאות בנושאי חוסן, מצוינות, ומנהיגות בצה"ל ובעולם האזרחי בארץ ובארה"ב.
כיום, אמציה מדריך קרב מגע, מרצה צבאי בנושא מצוינות ומנהיגות, מרצה אזרחי בנושא חוסן, מטפל ומנחה NLP ובעל מרכז שמכין בני נוער מנטלית ונפשית לשירות הצבאי.
אמציה פנסטרהיים
המוטו של אלחנן:
יש לך לב טהור אז עשה!
יליד 1984 נשוי לחוה ולהם 5 ילדים, תושב לוד,
התגייס באוגוסט 2003 לחטיבה 401 של חיל השריון,
ביוני 2004 במהלך כניסה למארב צלף ירה כדור מדויק ללבו בנס הכדור פגע ברובה ורסיסים מהכדור ומהרובה נכנסו לכף היד,
לאחר טיפול ראשוני במוצב, הועבר לבית החולים סורוקה לניתוחים להוצאת רסיסים וטיפול רפואי שנמשך לאחר מכן בבית החולים הדסה עין כרם ולאחר מכן תקופת שיקום ארוכה.
בעקבות האירוע, אלחנן איבד חלק מהיכולות המוטוריות והתחושתיות בכף היד כמו גם רסיסים מהכדור ומהרובה שמפריעים ביום יום.
כיום הוא רב ומחנך לציונות, שליחות, אהבת עם ישראל, תורת ישראל, ארץ ישראל ומדינת ישראל.
כמו כן משרת במילואים כרב גדוד חי"ר.
אלחנן שטיגליץ
המוטו של ירון:
אתה לא יכול, באמת, להתגבר על PTSD... אבל, הי, אתה יכול ללמוד לרקוד עם השדים.
יליד 1984, גר בתל-אביב ובמיאמי.
עד שנת 2012 שירת ירון ביחידת עלית מסווגת בצה"ל, יחידה 7707, אשר ידועה בשם היחידה ללוחמה בטרור, לוט"ר.
ב12 לאוגוסט שנת 2011 עמדה חוליה של 24 מחבלים מדאעש סיני (אנסאר בית אל מקדש) להיכנס לעיר אילת. הם תיכננו לבצע את פעולת הטרור הגדולה ביותר בתולדות ישראל.
הצוות של ירון היו הראשונים להיתקל איתם, לחסל אותם ולסכל את המתקפה המתוכננת על ידי דאעש סיני. עד היום זאת הייתה ההתנגשות האחת והיחידה בין דאעש לצה"ל.
האירוע והמראות הקשים שראה הותירו את ירון בפוסט טראומה ( PTSD ).
מאיש עסקים מצליח ולוחם מיומן נפל ירון לתהום עמוקה של גיהנום לתקופה של מספר שנים. הייתה זאת תקופה קשה ביותר בחייו.
היום הוא במקום יותר טוב. הוא מעביר הרצאות מוטיבציה ופועל בהתנדבות לאיתור ושיקום יוצאי צבא שסובלים מפוסט טראומה ונמצאים בסיכון גבוה להתאבדות בישראל ובארה"ב.
בהרצאותיו הוא מספר את סיפורו האישי ועוזר בכך למנוע התאבדויות בקרב יוצאי צבא, שעברו חוויות דומות לשלו.
ירון פורטר
המוטו של עמית:
התמדה שווה הצלחה!
עמית יליד 1996, גר בתל אביב.
עמית שירת בחטיבת גבעתי, ביחידות המובחרות, בפלחה"ן.
לאחר 12 חודשי שירות , עמית הוקפץ לתגבר כוחות של כפיר שבמהלך אחת מהפעילויות עמית נפל מצוק. בגלל מורכבות האירוע לא יכלו לפנות את עמית מעל ל-16 שעות, מתוכן עמית נאלץ להישאר עם היחידה בשטח עוין כ-9 שעות.
עמית אובחן כבעל פציעה עצבית חמורה והתחיל מסע שיקום נפשי ופיזי מפרך.
כיום עמית מנהל יחד עם אחיו הגדולים מספר עסקים. האחים הגדולים שלו עזרו ותמכו בו רבות.
בנוסף עמית מרצה בתחום הקידום ופיתוח אישי.
עמית שמואל
המוטו של רועי:
תמיד תנסה להיות הגרסה הכי טובה של עצמך.
יליד 1985, נשוי לסבינה ואב לילדה, תושב הוד השרון.
התגייס לחטיבת הנח"ל בנובמבר 2003. באוגוסט 2006, במהלך מלחמת לבנון השנייה נפצע קשה מאוד בהתקלות פנים מול פנים עם מחבלי חיזבאללה ונפגע מחמישה כדורים של מקלע בגופו: שני כדורים ריסקו את רגלו הימנית, כדור ריסק את הלסת התחתונה, כדור נוסף חדר את הגב ויצא מהחזה וכדור אחרון פגע בזרוע השמאלית. בנוסף נפגע מרסיסים רבים בכל חלקי הגוף.
הליך השיקום הראשוני של רועי ארך כארבע שנים במהלכן עבר ניתוחים וטיפולים רבים. עד היום מתמודד רועי עם בעיות רפואיות רבות אשר מלוות אותו במהלך חייו.
כיום רועי עורך דין ורואה חשבון מצליח העוסק בתחום המיסים.
רועי גרילק
המוטו של רון:
אתה קובע איך מתנהלים חייך ומי אתה בכל הנסיבות
רון נולד בישראל בשנת 1986 אך גדל בארה"ב עד גיל 15.
הוא שירת כמפקד טנק ונפצע במהלך מלחמת לבנון השנייה כשהוביל את אנשיו.
רון סבל מפגיעה בעמוד השדרה עקב מבנה שקרס עליו.
האהבות הכי גדולות שלו הן מוזיקה ועסקים - והוא הצטיין בשניהם.
רון הפך למוזיקאי בעל שם כמו גם למנכ"ל חברות הייעוץ העסקי יוצאות הדופן בישראל, ופיתח את המנהיגים של כמה מהארגונים המשפיעים ביותר בעולם.
רון ויינרייך
המוטו של גל:
להתחיל מחדש
יליד 1980 נשוי, אב לילדה ומתגורר בפתח תקווה.
גל, שירת בחיל השריון ובמהלך ההכשרה נפצע ברגלו. הוא נותח מספר פעמים אך רצונו להיות חייל קרבי התגבר על כאב הפציעה, והוא התעקש להמשיך ולשרת כלוחם בצה"ל.
לאחר אירוע עם נפגעים בתוך לבנון גל הצטרף לכוח שנכנס לחילוץ הנפגעים, שם ראה כמה מחבריו הרוגים ופצועים. מאז אירוע זה גל סובל מ-PTSD, ורק לאחרונה הוכר ככזה על ידי צה"ל.
אחרי הצבא גל גר 3 שנים בחווה בהולנד שטיפלה בו ולימדה אותו על טיפול בבעלי חיים. לאחר שעזב את החווה גל למד במשך כמעט 7 שנים איך להיות מאלף כלבים מקצועי עם כלבי טיפול ושירות מקצועי.
גל בנה עמותה משלו המאמנת כלבי שירות ומסייעת ליוצאי צבא ולאנשים עם מוגבלות באמצעות כלבי שירות.
גל רויטשטיין
המוטו של סטיבן:
תכנן את עתידך וספור את ברכותיך. אנחנו אף פעם לא יודעים מתי יהיה היום האחרון שלנו.
סטיבן נולד ביוסטון, טקסס בשנת 1984. בשנת 1995, כשהיה בן 10, משפחתו עלתה לירושלים. סטיבן נשוי לרות, ואב לעמליה.
סטיבן התגייס לחיל הרפואה והוכשר להיות פרמדיק. במהלך שירותו הוצב במקומות שונים. בקיץ 2006 הוא הצטרף ללחימה במלחמת לבנון השנייה עם הפלס"ר של חטיבת שריון 401. במהלך המלחמה נהרגו שניים מחבריו שהכיר בתקופת הכשרתו כפרמדיק. סטיבן המשיך לטפל בחיילים פצועים ואיבד את שותפו המבצעי, איתי שטיינברגר ז"ל, כאשר יחידתם נקלעה למארב מחבלים. לאחר תקרית זו המשיך סטיבן להציל חיים וזכה לציון לשבח מאלוף הפיקוד על תפקודו ואומץ ליבו. מאז כתוצאה מאירועים אלו, סטיבן סובל מ-PTSD ומטפל בעצמו באמצעות תקשורת ותרפיה.
כיום, סטיבן הוא מורה בתיכון, המתמחה באנגלית ומוזיקה. הוא מתגורר בזכרון יעקב ומתכנן להמשיך ולספר את סיפורו בפני הנוער.
סטיבן ויילנד
המוטו של עומר:
״כל אדם שאתה פוגש, נלחם בקרב שאתה לא יודע עליו דבר. תהיה נחמד. תמיד״
יליד 1996, ומתגורר בתל אביב.
עומר התגייס לחיל האיסוף הקרבי, ליחידה המיוחדת בשם "יחמ"ם" - יחידת מודיעין מטרות. היחידה השתתפה במבצעים מעבר לקווי האויב, בהם אספו מידע מדויק על ארגון חיזבאללה.
בשל המשקלים הכבדים, עומר סבל מדלקת חמורה בכתף שלאחר מספר חודשים משתנה לחיידק טורף בכתף ימין שהתפשט על כל יד ימין וחזה ימין.
עומר עבר 6 ניתוחים ותהליך שיקום שנמשך שנה.
כיום עומר לומד קיימות וממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן והוא עובד ב-EIT hub Israel, שהיא השלוחה של חטיבת החדשנות והטכנולוגיה של האיחוד האירופי בישראל. עומר הוא גם חלק מקבוצת הכדורגל של ארגון נכי צה"ל.
עומר מור
המוטו של ביסאן:
שום דבר בלתי אפשרי, לפעמים משהו בנו צריך למות כדי שנחיה בדרך חדשה.
כל עוד לא הפסקת לחלום אתה מנצח, תעוף הכי רחוק שאתה יכול יש בך הכל.
ביסאן הילאל ,דרוזי מכפר יאנוח-גת שבגליל , יליד 1981, נשוי ואב ל-3 ילדים.
ביסאן בן למשפחה שכולה דור שני, דודו, אח אביו, נהרג בצבא, ואחיו התאום, מישר ג׳לאל ביסאן ז״ל, נהרג באסון הכרמל וקיבל עיטור המופת לאחר מותו.
ביסאן נפצע קשה מאוד בתקרית ירי בכלא רימונים בשנת 2014, למרות שחטף שני קלעים בחזה המשיך לתפקד ונישאר עומד איתן על רגליו. בעקבות הפציעה ביסאן נותר נכה קשה, ונעזר להליכה בקביים.
על תפקודו באירוע, על חתירה למגע ועל הצלת חיי חבריו ליחידה קיבל ציון לשבח (צל״ש) של מפקד שירות בתי סוהר ועיטור המופת במעמד השר לביטחון פנים .
היום ביסאן מעביר הרצאות על התמודדות עם שכול, פציעה, ועל היאחזות בחיים. ביסאן נותן תקווה לאנשים שמתמודדים עם כל מיני סיטואציות קשות בחיים, ומראה להם שאפשר להצמיח כנפיים בכל מצב ובכל עת.
ביסאן הילאל
המוטו של להב:
!תאמין בעצמך, הכל אפשרי
להב קרני, יליד 1975, נשוי לאושרת ואב לארבעה ילדים. גרים במצפה נטופה.
בשנת 1994 התגייס לחטיבת גולני, לגדוד 13, ושירת כחובש.
במרץ 1996, בעת שירותו בגזרה המזרחית בדרום לבנון, נפצע אנוש בהתקלות עם חוליית מחבלים, וסבל מריסוק הירך הימנית, שיתוק חלקי ברגל הימנית ופגיעות הדף בבטן.
אחרי תקופת שיקום ממושכת ואינטנסיבית, להב למד מחדש ללכת. במקביל עבר גם טיפולים במרפאת כאב וטיפולים בפוסט טראומה.
להב למד תואר ראשון בחינוך לא פורמלי ותואר שני בניהול מערכות חינוך.
במשך שנים רבות עבד להב עם נוער בסיכון, מתוך רצון לפעול לצמצום הפערים החברתיים בישראל, ולסייע בשילובם של הנערים בחברה הישראלית.
בשנים האחרונות עובד להב עם אנשים בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית.
להב קרני
המוטו של ב.:
החיים יפים ואין לנו זכות לוותר עליהם
רס"ל ב. יליד 1996, גר בפתח תקוה.
ב. נולד באוקראינה ועלה לארץ עם משפחתו בגיל 12. למד בפנימייה הצבאית "קציני ים" בעכו, התגייס לצבא ושירת בדובדבן. לאחר הצבא עבד ביחידה לאבטחת אישים וטייל בעולם. מלחמת חרבות ברזל מצאה אותו מטייל ביפן, מיד חזר ארצה והתגייס לחטיבת הקומנדו.
ב-10 לנובמבר נפצע ב. ממטען בכניסה לפיר במסגד בבית חנון. ב. נפצע קשה בייחוד באגן ובמעי ואיבד את רגלו.
ב. משתקם ולומד ללכת עם פרוטזה, מתעקש להיות עצמאי ולחזור ול"טרוף" את החיים.
רס"ל ב.
אסיף אברהמי
סרן אסיף אברהמי יליד 1997, מתגורר במושב אחיסמך שבמרכז הארץ.
אסיף שירת ביחידת אגוז שבחטיבת הקומנדו כמפקד צוות לוחמים.
אסיף השתחרר בתחילת 2022 ומאז עסק בביטחון באפריקה, בעת הישמע המצב בארץ חזר מיד והתגייס עם צוותו.
כעבור חודשיים בתוך רצועת עזה בעת ניהול לחימה עיקשת באל בוריג' נפצע פציעה בינונית מרסיסים על ידי רימון מאולתר שהתפוצץ סמוך אליו.
כיום נמצא בהליך שיקומי ונערך לסבב הבא בלבנון.
המוטו של אסיף:
אמור מעט ועשה הרבה
המוטו של עמית:
תנסה עד שתצליח
רס״ל עמית שטיינברג, יליד 2002, גר ברמת-גן.
עמית נולד ברמת גן, למד בתיכון בליך, ספורטאי מצטיין ושחקן כדורגל מוכשר. בשנת 2021 התגייס ליחידה מובחרת, לדובדבן.
ב-7 לאוקטובר 2023 עמית היה קשר מ"פ. הוא הגיע עם כוח מהיחידה שלו לכפר עזה ובמהלך התקלות עם מחבלים המ"פ נהרג, חבר נוסף נהרג ועוד חבר נפצע ונמצא בטיפול נמרץ מורדם ומונשם, ועמית נפגע. עמית וחברו שבטיפול נמרץ זחלו למקום מוסתר וכך הצליחו לברוח ולהנצל.
עמית אוהב אנשים, חברה שמחה, ספורט ובעיקר לטייל בארץ היפה שלנו.
עמית שטיינברג
תמ יר דודי
המוטו של תמיר:
צריך לתת לאחר הכול-תמיד , גם אם זה בא על חשבונך האישי.
תמיר נולד ב-2000, גר בירושלים ונשוי לנוב.
תמיר גדל בחולון עד גיל 18, בגיל 18 הלך למשך שנתיים למכינות – מכינת אדרת ומכינת הנגב. לאחר מכן התגייס לסיירת נח"ל וסיים מסלול הכולל קורס מ"כים וסמל.
יצא לקורס קצינים שבמהלכם חזר בתשובה ועבר לגור בגבעת הראל שבשומרון. בסיום הקורס עשה תפקיד של מפק"צ בסיירת נח"ל ולאחריה עבר לתפקיד בגדוד נח"ל 932.
ב-7 לאוקטובר 2023 נלחם בשדרות, במפלסים וברעים. נכנס ללחימה בעזה כמפקד מחלקה, במהלך התקלות עם חולית מחבלים בתוך בית בג'באליה נפצע מכדור ברגל, כדור ורסיסים בידיים.
אוהב מאד לטייל ואת ארץ ישראל.
.jpeg)
המוטו של ניר:
תאמינו שאתם יכולים, וכבר עשיתם יותר מחצי דרך
ניר יליד 1996, נולד וגדל במושב גן השומרון, כיום גר בתל אביב.
שירת כלוחם ביחידת דובדבן והשתחרר לאחר שירות בקבע.
ניר נפצע יחד עם עוד 12 מחבריו לצוות במהלך השבוע הראשון של התמרון הקרקעי במרחב בית חאנון, כתוצאה מרחפן שהטיל רימון על המגנן בו שהה.
הוא פונה לביה״ח שיבא עם פציעות רסיסים מרובות באזור הרגליים, הזרוע והגב, שם אושפז כחודשיים במחלקה האורתופדית ובשיקום.
כיום ניר בלימודי התואר בהנדסת חשמל ופיזיקה ועובד בתחום החומרה.
ניר סבג
_edited.jpg)
טום הררי
המוטו של טום:
מים שקטים חודרים עמוק
סמל ראשון טום הררי, יליד 2002, מתגורר בקיבוץ כפר רופין בעמק המעיינות.
טום שירת בגדוד 13 של חטיבת גולני כמפקד כיתה ולאחר מכן כסמל מחלקה.
טום נלחם במאורעות ה־7 באוקטובר. הודות לתפקודו המופתי, המוצב עליו פיקד היה בין הבודדים אשר לא נכבשו בידי חמאס. טום המשיך להילחם בתוך רצועת עזה עד ה-1 בינואר, אז נפגע ברגלו מירי דו"צ במהלך פעילות מבצעית בשכונת אל בוריג׳.
טום פונה לבית החולים איכילוב ולאחר מכן עבר לשיקום בבית החולים שיבא למשך חודש וחצי.
כיום, טום ממשיך בתהליך השיקומי ומספר את סיפורו בכל רחבי הארץ.
.jpg)
המוטו של אורי:
חסר מבחוץ, שלם מבפנים
אורי אשר, יליד 1997, גר בקדומים שבשומרון.
עד מלחמת "חרבות ברזל", אורי עסק בעיקר בתחום ה-AI והייעול העסקי.
בשמחת התורה, ה-7 לאוקטובר, הוקפץ אורי יחד עם צוות הטנק שלו לצפון, שם הם בילו את המשך השבוע באימונים לקראת הכניסה לעזה. לאחר שמונה ימים, התקבלה הוראה לעלות עם הטנק לקיבוץ חניתה שבגבול הצפון עלֿ-מנת להצטרף למאמץ המלחמתי באזור.
12 שעות לאחר שהגיעו לעמדה, חטף הטנק שלידם נ"ט מסוג "קורנט". הצוות של אורי עלה לחפש את היורים וחטף גם הוא פגיעה ישירה.
אורי איבד את רגלו השמאלית, ונכנס לתהליך שיקום ארוך. לאחר כשבעה חודשים, יצא מבית החולים כשהוא הולך על רגל בריאה ופרוטזה.
כיום אורי חוזר לעסק שלו, ביחד עם הרצאות על הפציעה, תהליך השיקום והצמיחה ממנו.
אורי אשר
ניצן לוי
המוטו של ניצן:
העולם זה מסע, תתחילו בצעד קטן בסוף תעלו הרים.
ניצן לוי, יליד 1994, נשוי לסיון ואבא לשניים.
קצין שריון, בסדיר ניצן שירת בחטיבה 7, ובסוף בתפקיד מ"פ. ניצן נהנה מאוד לעשות את ההכשרות של החייל, וגם היה בהרבה גזרות (כולם חוץ מלבנון).
ניצן השתחרר ב-2021 וישר נקרא למילואים. במילואים ניצן משרת בתפקיד סמ"פ בחטיבה 4 על טנקי מרכבה 4 ושמח להיות שם.
נלחם מה-7 לאוקטובר עם צנחנים ואחרי 3 וחצי חודשים נפצע קשה מירי RPG על הטנק שלו. חבר שלו נהרג והשאר נפצעו קשה.
ניצן למד להכיר את עולם בתי החולים במשך 5 וחצי חודשים מטיפול נמרץ בסורוקה ועד שיקום באיכילוב. חוויה קשה ומורכבת בכל הבחינות - אישית, זוגית ומשפחתית. וברוך ה' שיש לו אישה גיבורת על שמחזיקה הכל.
לומד לחיות עם הפציעה ומשתדל להיות חיובי ולעזור כמה שאפשר.
.jpeg)
המוטו של אלמוג:
״זה מה שיש ועם זה ננצח״
אלמוג נולד ב-2002, גדל והתחנך בהרצליה.
אלמוג, בילדותו, אהב להיות בצופים ולשחק כדורגל. בגיל 18 התגייס, על פי בקשתו, לחיל ההנדסה לגדוד 601. בגדוד אלמוג מילא הרבה מאד תפקידים ומאוחר יותר יצא לקצונה וחזר לגדוד כמפקד מחלקה.
במהלך השירות שלו, המשפחה, במסגרת העבודה של אמא שלו עברה לגור בטנפליי ניו גרזי, ואלמוג נשאר לבדו בארץ, מוקף במשפחה וחברים שדואגים לו כמו בן.
המלחמה תפסה את אלמוג מפקד על מחלקת מסלול בבהל"צ (בית ספר להנדסה צבאית – בו נמצא בסיס האימונים של הנדסה קרבית). הצבא, בעקבות המלחמה, התחיל בהכשרת חירום לחיילים, כמה שיותר תכנים בכמה שפחות זמן, ובדצמבר החיילים סיימו את ההכשרה ועלו לגדוד להילחם ברצועת עזה.
אלמוג עלה לגדוד 603 וקיבל מחלקה חדשה לפקד עליה, בקרבות בחאן יונס אלמוג נפגע מאר.פי.גי. ברגל וביד ואיבד חצי מכף ידו. כיום בתהליך שיקום, ומתכנן לחזור לצבא כשהוא יהיה כשיר מספיק.
אלמוג צדוק
גבריאל טימצ'נקו
המוטו של גבריאל:
רק בלילות החשוכים אפשר לראות את הכוכבים.
גבריאל נולד בשנת 2003 בפתח תקוה ובגיל 5 עבר לגור בישוב בית אריה שבו הוא מתגורר עד היום.
לפני הצבא גבריאל אהב מאוד לטייל, עסק בפעילות קהילתית בתור מדריך וראש גדוד בצופים.
בנוסף כל חייו עד לצבא עסק במגוון תחומים שונים של ספורט.
בשנת 2022 התגייס גבריאל לחטיבת גולני לגדוד 13 ובו שירת בתור לוחם ומפקד.
ביום שבת, בתאריך 7.10.2023 גבריאל נשאר במוצב יפתח בתור מפקד כיתת הכוננות של המוצב. במהלך הלחימה במוצב גבריאל נפצע מירי ברגלו והמשיך להילחם ועזר לטפל בפצועים ולאחר חמש שעות פונה לבית החולים.
כיום גבריאל עוסק בעיקר בלהנציח את חבריו ופקודיו אשר נפלו בלחימה.
המוטו של עמרי:
לקום תמיד על רגל ימין
סגן עמרי רוזנבליט, יליד 2001 ומתגורר ברמת השרון.
עמרי שירת בסיירת צנחנים כמפקד צוות לוחמים.
במלחמת חרבות ברזל, לאחר 91 יום של לחימה עמרי נפצע קשה מאוד כתוצאה של פיצוץ בית ממולכד בחאן יונס.
תוך כדי שהיה קבור בהריסות, איבד את רגלו ונפצע קשה, עמרי תפקד בגבורה והציל את עצמו ולוחמיו.
כיום עמרי מסיים תהליך שיקום ארוך בתל השומר.
עמרי רוזנבליט
_edited.jpg)
מתן פלח
המוטו של מתן:
תעשה טוב יהיה טוב
סמל ראשון מתן פלח, יליד 2003, מתגורר בהוד השרון.
מתן שירת בחטיבת הנחל, עבר קורס מכים, נלחם כקשר מ״פ ולאחר מכן מפקד חוליה רפואית בגדוד 932, שהיה מגדודי החי״ר הראשונים שנכנסו, במלחמת חרבות ברזל, רגלית לעזה. אחיו הצעיר התגייס, בזמן שמתן נלחם בעזה, לאותה חטיבה, אותו גדוד, ואותה הפלוגה של מתן.
מתן נלחם כחודשיים בצפון הרצועה, כאשר תחתיו פרמדיק ושלושה חובשים שהיוו חלק בלתי נפרד מכל התקפה שביצע הכוח. בזמן שהפלוגה שהתה באזור כיכר פלסטין, מתן שהה עם הפרמדיק ועוד שני לוחמים בהגנה ובשמירה על שבויים עזתים שתפסו, הם זיהו פתאום מחבל שיצא לתקוף את שאר הפלוגה שלהם שהיו במהלך כיבוש בניין קרוב. מתן יצא עם הפרמדיק לאגף את המחבל לפני שיתקוף את הפלוגה, נתקל במחבל ונפגע מכדור. מתן אמנם נפגע אבל הציל בכך את חיי הלוחמים האחרים שלא ידעו על המחבל שהיה בדרך אליהם.
מתן כיום נמצא בשיקום יומי, מטופל בטראומה על ידי רכיבה על סוסים, וחולם לסיים את השיקום ולהגשים את החלומות הרגילים שהיו לו טרם המלחמה.
המוטו של חנוך:
קורים לי רק דברים טובים
חנוך גוטובסקי יליד 2002 גר במושב משגב דב.
בילדותו אהב לטייל בארץ, לשחק בחוץ עם חברים ולהתאמן באומניות לחימה.
אחרי התיכון עשה שנת שירות בשומר החדש ועבד בחקלאות בעוטף עזה.
ב2021 התגייס לסיירת נח״ל. בבוקר השביעי באוקטובר סגר שבת במוצב סופה והיה בכוננות כחלק מכח הצק״מ.
חנוך והצוות שלו נקלעו למארב נ״ט בכניסה למוצב והכלי בו היו הושבת, הם נאלצו לצאת ולהלחם. לאחר 3 שעות של קרב עצים חנוך נפגע בידו השמאלית והמשיך להלחם למשך עוד 4 שעות עד לפינוי.
כיום חנוך ממשיך את השיקום שלו בבית הלוחם בתל אביב, עובד בעולם הבנייה ומטייל הרבה בארץ.
חנוך גוטובסקי
.jpeg)
שלומי גול דשטיין
המוטו של שלומי:
עלינו ללמוד לחיות יחדיו כאחים ,רק ביחד ננצח.
ד"ר שלומי גולדשטיין נשוי לנעמה אב ל5 ילדים וגר בירושלים.
לאחר לימודיו במדרשת נועם בפרדס חנה למד מס' שנים בישיבות תפארת צבי ומרכז הרב.
בין השנים 2001-2003 שירת בחיל השריון והמשיך במילואים עד שנת 2012.
השתתף במלחמת לבנון השניה ובמבצעים שונים.
בשנת 2015 לאחר סיום לימודי רפואת השיניים חזר לשירות צבאי וביצע מספר תפקידים במסגרת חיל הרפואה, בשמחת תורה היה ד"ר שלומי תורן רפואה בבסיס חטמ"ר בנימין שבאוגדת איוש ועסק בגיוס והכנת כוחות המילואים שגויסו בצו 8 לגזרה.
בבוקר הוא צורף ליחידת הזיהוי 6017 של חיל הרפואה ועסק במחנה שורה ביחד עם אנשי הרבנות במלאכת הקודש של זיהוי החללים וההרוגים הרבים, חיילים ואזרחים והבאתם לקבר ישראל בצורה מכובדת וקדושה.
במהלך חודש דצמבר נכנס עם צוות מהיחידה לפאתי גבליה במסגרת מבצע זיהוי של גופות חטופים.
לקראת סיום המבצע הוטל פצמ"ר מרחפן ושלומי נפצע קשה ברגליו ובבטן מרסיסים רבים היה באשפוז ובשיקום בתל השומר ובהדסה במשך כחצי שנה.
כיום שלומי עדיין בתהליך שיקום מהפציעה אך יחד עם זאת חזר לשירות בצבא, לקבל מטופלים וליחידת הזיהוי.
.jpeg)
המוטו של לרון:
שמור על חיוך, הכל משתבש לטובה.
לרון שוורצמן יליד 1994, נשוי ליונית ומתגורר בתל אביב. לרון הוא במאי, תסריטאי ומפיק קולנוע וטלוויזיה צעיר.
שירת ביחידת עוקץ, המשיך לקצונה ביחידה ולאחר שחררו המשיך להתנדב לפלגה המיוחדת ביחידת עוקץ כמילואימניק. לרון שירת בתקופת מלחמת צוק איתן, הוקפץ למבצע שומר החומות ונלחם כמילואימניק במלחמת חרבות ברזל.
תפקידו של לרון הוא לפקד על חוליית עוקץ הנלחמת עם החטיבות הסדירות ומובילים את הכוחות תוך הגנה על הלוחמים.
לאחר כמעט חמישה חודשי לחימה בסבב השלישי של לרון, נפצע בחאן יונס אחרי שכבשו יחד עם צנחנים את בית החולים נאצר שהיה מבוצר עלידי מחבלים רבים.
לאחר פינוי מוסק אל בית החולים שיבא בתל השומר לרון אושפז במשך שלושה חודשים ולאחר מכן המשיך לשיקום בבית החולים איכילוב.
במקביל לשיקום לרון מנסה לחזור ליצירה לעבוד ולדבר על המלחמה שלו.
לרון שוורצמן
בן בראל
המוטו של בן:
שני אנשים יכולים לשאת את עול המהות אם הם תומכים אחד בשני"
רס"ל (במיל') בן בראל יליד 1995, בזוגיות ומתגורר בירושלים.
בן התגייס לגדוד חרוב שבחטיבת כפיר. במילואים שירת בגדוד 9218 בחטיבה 4 (קרייתי) כלוחם.
בן היה בחופשה בתאילנד בתחילת מלחמת חרבות ברזל ומייד חזר כדי להילחם.
אחרי 3 סבבים בעזה, בן נפצע קשה מקריסת קיר בחאן יונס בחודש דצמבר 2023. בן היה מאושפז בסורוקה ובתל השומר כ-7 חודשים ועבר מס' ניתוחים.
כיום בן הצליח לסיים את תואר בכלכלה בהצלחה, גר עם מיה, ארוסתו, שהכירו במילואים בתחילת המלחמה, רץ פעמיים בשבוע 10 ק"מ, מחפש עבודה ומתכנן חתונה. וחוזר לחיים חזק יותר עם כל יום שעובר.
המוטו של אייל:
פחות מילה מונעת מריבה
אייל כהן יליד 1982, נשוי פלוס 4 בנות, גדל בנתניה וגר כיום ברחובות.
בעל מיזם של אפליקציה בתחום הקניות שנקרא FID.
אייל התגייס ב-7/10 לעורב צנחנים ונפצע קשה ב-16 לדצמבר 2023 בחאן יונס מפיצוץ מטען שבין השאר גרם לאיבוד דם גדול ורק תושייה ופעולה לא שגרתית של רופא בשטח הצילה את חייו.
היום אייל משתקם בשיבא תל השומר.
אייל כהן
המוטו של יניב:
תמיד להיות בתנועה
יניב גלקובסקי
סגן יניב גלקובסקי יליד 2001, רווק ומתגורר בעיר מודיעין.
יניב שירת בחטיבת כפיר והיה מ״מ בקורס מ"כים.
בשביעי באוקטובר יניב לחם ביחד עם חטיבת ביסל"ח כחודשיים ברחבי רצועת עזה.
מספר חודשים לאחר מכן בכניסה לחאן יונס יניב נפצע באופן קשה כתוצאה מבית ממולכד באירוע בו נפצעו גם 13 מחייליו ונהרגו ינון יצחק, אפיק טרי, ודולב מלכה זכרונם לברכה.
כרגע יניב לאחר שיקום של מספר חודשים, ומתעסק בהנצחה ובזיכרון של החיילים שאיבד.
המוטו של שמעון:
״משתדל להיות דפוק באהבת ישראל״
רס"ר שמעון כהן יליד 1987, נשוי לרותם ואבא לשישה ילדים, גר בישוב עטרת שביהודה ושומרון.
שמעון שירת בגדוד 932 שבחטיבת הנח"ל והשתחרר ב2009.
מאז השחרור, שמעון עוסק בחינוך פורמלי ולא פורמלי כמורה ומחנך ובתפקידי ניהול שונים.
ב7.10.23 לאחר שהגן על הישוב, בתפקידו כסגן רבש"צ, הוקפץ שמעון עם צוותו בגדוד 8105 של חטיבת הצנחנים במילואים. לאחר פעילות מבצעית ביו"ש ולמעלה מחודש של תמרון במרכז הרצועה, תוך כדי פעילות מבצעית נפצע בינוני מפצמ"ר שנפל בסמוך אליו.
לאחר אשפוז ארוך בשיבא, כיום נמצא בהליך שיקומי ומחכה לחזור אל צוותו ואל תלמידיו.
שמעון כהן
_edited.jpg)
מתן בר
המוטו של מתן:
התקווה של עם השב הביתה זה לחיות בחופש, שלום וביטחון.
מתן נולד ב-2003, גר בתל אביב.
מתן נולד וגדל בלונג-איילנד ניו יורק למשפחה ציונית ואוהבת ישראל.
מתן הדריך בצופים, לימד על ישראל, התחבר לקהילה ורצה לעלות ולהתגייס לצה״ל.
בגיל 18 עלה ארצה כדי להתגייס, יחד עם גרעין גפן.
התגייס לחטיבת כפיר, לסיירת חרוב. במהלך הטירונות התפוצץ רימון נֶפֶל לידו. מתן נפצע מרסיסים וכן באוזן ימין. לאחר כחודשיים חזר לצבא וסיים מסלול. יומיים אחרי סוף מסלול ב-7 לאוקטובר מתן והצוות שלו הוקפצו לקיבוץ בארי. במשך 4 ימים הם השתתפו בקרבות בקיבוץ ובפינוי והצלת התושבים.
אחרי בארי עברו לגזרת יו״ש לחודש ושוב חזרו לדרום כדי להלחם בעזה. מתן וחבריו נכנסו לעזה במשך כ-5 חודשים נלחמו במספר אזורים ברצועה.
לאחר מכן מתן ויחידתו חזרו ליו״ש, ביצעו הרבה מבצעים, וגם הספיקו לעלות לצפון לפעילות בלבנון.
מתן נפצע 7 ימים לאחר סיום השירות הסדיר, כשמתן וצוותו המשיכו בפעילות כאנשי מילואים. במהלך פעילות מבצעית באיזור ג׳נין התפוצץ מטען גחון מתחת לרכב שהיו בו. מתן ועוד שני לוחמים נפצעו. מתן הצליח לזחול החוצה, לטפל בחבריו שנפצעו ולהזעיק עזרה. מתן ריסק את כף רגלו, נפגע מרסיסים בשוק, חור בעור התוף, זעזוע מוח וסובל גם מפוסט טראומה.
מתן ממשיך בתהליך השיקום, אבל אופטימי לגבי העתיד.
_edited.jpg)
המוטו של עוז:
משפט של חבר שנפל: ״מרגע של עצבות נצא גדולים וחזקים״.
עוז בן 21, גר בשלומי, בצפון הארץ סמוך לגבול לבנון.
עוז התגייס לצה"ל ב-2023 ושירת בחטיבת כפיר בגדוד נחשון.
ב-7 לאוקטובר נלחם בקיבוצי העוטף. בדצמבר 2023 יצא לקורס מ"כים. במסגרת הקורס נכנס ללחימה בעזה.
ב-1 למרץ 2024 נכנסו כל הצוות של עוז לבית ממולכד בחאן יונס, שם התפוצץ עליהם מטען רב עוצמה. בפיצוץ נהרגו שלושה חברים מאוד קרובים של עוז, ביניהם דולב מלכה הי״ד, חבר ילדות שלו.
עוז נפצע אנוש מפגיעת הדף, פציעה קשה בראש ודימום מהריאות ופונה לסורוקה. עוז היה מורדם ומונשם במשך שבועיים וחצי. עוז הפתיע את רופאיו בהתאוששות שלו, וממשיך להתקדם בשיקום.
עוז פגש בשיקום אנשים מדהימים שעוזרים ודואגים לו, והוא בדרך הנכונה להחלמה שלמה.
עוז אוקמפו
_edited.jpg)
המוטו של קיים:
״קשה להביס מישהו שאף פעם לא מוותר״
קיים בוקרא
סרן קיים בוקרא, יליד 2000, רווק ומתגורר בקיבוץ הראל.
קיים שירת בחיל ההנדסה הקרבית כמפקד פלוגה בגדוד 601.
ב-7 באוקטובר קיים ופלוגתו היו במהלך הכשרה וכאשר סיימו אותה הצטרפו ללחימה בעזה, בדצמבר 23 לאחר חודש של לחימה ברצועת עזה הכוח שלו נכנס למבנה שארבו בו מחבלים, סמל ולוחם, בן זוסמן ובנג'י נידהם הי״ד, מהכוח נפלו בחילופי האש. קיים וחולייתו נטרלו את כלל המחבלים במבנה וקיים נפצע באורח אנוש מפגיעת מטען כחלק מאותו אירוע.
כיום קיים לומד לתואר ראשון במשפטים וממשיך בהליך שיקומי לריאות ולכף יד ימין במחלקת השיקום בבית החולים ׳שיבא׳.
.jpeg)
המוטו של חיים:
תמיד למצוא את הטוב באחר, ולהיות מאוחדים ומלוכדים, ככה אף אחד לא ינצח אותנו.
רס״מ (במיל׳) חיים גל אוטצ׳י, יליד 1987 נשוי ואב ל-2 בנות ובן; גדל בת״א וגר כיום בנס ציונה.
חיים מהנדס תוכנה בחברת אלביט, את שירותו הסדיר עשה בחטיבת גולני בגדוד 51, ובמילואים שירת כמ״כ בגדוד 8101 של חטיבת אלכסנדרוני.
ב-7.10 חיים, כבר בשעות הבוקר המוקדמות, לקח נשק וירד עצמאית לדרום להילחם, בהמשך היום כל היחידה שלו נקראה להגיע לגבול הצפון, מחשש לחדירה של חיזבאללה ליישובי הצפון. חיים עבר שני סבבי מילואים במלחמה, חצי שנה בגבול לבנון, וסבב לחימה לעזה.
ב-4 ליולי 2024 חיים נפצע באורח קשה מירי של רקטה בפאתי נוסיראת שבמרחב פרוזדור נצרים. חיים נפגע מרסיסים בכל חלקי גופו, פונה במסוק לבית החולים שערי צדק בירושלים. עבר ניתוח מציל חיים, והצליחו להציל לחיים גם את רגל שמאל (שהיתה קרובה מאד לקטיעה), אך את רוב הרסיסים השאירו בגוף. בהמשך עקב עצב ראשי שנקרע עבר ניתוח קשה נוסף בו השתילו לו עצבים. כיום הרגל מתפקדת מבחינה מוטורית אך חסרה לחיים התחושה ברגל והוא סובל מכאבים.
חיים נמצא בתהליך שיקום בשיבא ובבית הלוחם.
חיים גל אוטצ׳י
המוטו של רס"ר י.:
על הכל, הקב"ה, אנחנו מודים לך!
רס"ר י.
רס"ר י. יליד 1984, נשוי ואבא לחמישה ילדים, מתגורר בנריה.
י. התגייס לצה"ל ליחידה מובחרת, השתחרר ועבד, עד לתחילת המלחמה, כמנהל המתנ״ס בישוב גדול ביו"ש.
כחייל מילואים יוסי משרת ביחידה מובחרת ומיוחדת ולכן שירת הרבה מאד ימי מילואים.
ב 7/10/23 קפץ ליחידה ומשם עם מסוקים הגיעו ליישובי העוטף. לאחר לחימה של 14 שעות שבמהלכן חילצו עשרות בני ערובה, י. נפגע מצרור לרגליים.
מאז הוא בתהליך שיקומי בבתי החולים ועדיין לא חזר לתפקוד מלא.
